<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ג</h1>
<h2>דף כד:</h2>
דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל והעובר עליהן הרי זה גזלן מדבריהם כגון מפריח[י] יונים ומשחקי בקוביא (רמב"ם גזלה פ"ו ה"ז) כדאיתא בסנהדרין (כ"ד ב'). וכן אסור לצוד יונים בתוך הישוב מפני שהן של אחרים ואין פורשין נישבין [פירוש רשתות] ליונים אלא אם כן הרחיק מן היישוב ד' מילין ואם הישוב כרמים אפילו מאה מיל לא יפרוש מפני שהיונים של בעלי כרמים הם (שם ה"ח) כדאיתא בפרק לא יחפור (ב"ב כ"ג א'). וכן אומר שם שמרחיקין את השובך מן העיר חמישים אמה ולא יעשה אדם שובך לתוך שדה שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה מכל רוח כדי שלא ימשכו הגוזלות ויפסידו בשדות ויאכלו משל אחרים ואם לקחו מאחרים אפילו היה בינו ובין תחילת שדה חבירו בית רובע בלבד הרי הוא בחזקתו ואין מחייבין אותו להרחיק (שם ה"ט). בפרק הניזקין (גיטין ס"א א') מצודות חיות ועופות [ודגים] שנפלו [מין מ]מיני חיה לתוך המצודה שאין להם תוך כגון לחי(ם) וקוקרי ובא אחד ונטלו הרי זה גזל מדבריהם שעדיין לא הגיעו ליד הזוכה (ע"פ הי"ב שם). וכל שיש בידו גזל מדבריהם אינו יוצא מידו בדיינים (שם הט"ז) ואין הלכה כרבי יוסי שאומר שם (נ"ט ב') שהוא גזל להוציאו בדיינים, לפיכך אם כפר בו ונשבע והודה אין מוסיף חומש בו כמו שמוסיף על גזל גמור (עי' רמב"ם שם).
